| אינדקס המאמר |
|---|
| עוגיות האלפחורס הטובות בעולם |
| ויש גם מסקנות |
| כל הדפים |
כל אחד והשווי שלו.
השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת בסביבות 10 או אולי 11 בסך הכול אבל החום הכבד, הלחות והאוויר הצהוב לא הותירו מקום לספק, החזאים צדקו: זהו יום שרבי.
ישבתי על כיסא מחוץ למספרה ממתין לתורי ביד אחת החזקתי ספל קפה מצוין מועשר בהל ובידי השנייה את אחת מאותן חוברות שתוכלו למצוא אצל כל ספר.
לפתע,משום מקום הופיע אדם לבוש בבגדים מוקפדים: מכנס אפור, חולצה ורודה בהירה , בידו האחת הוא משך מזוודה ענקית מהסוג שאותן ניתן לראות רק בשדה התעופה וידו השני הייתה מונפת באוויר. כשהאיש ראה אותי הוא קרא לעברי כשהוא מתקדם אל עברי במהירות :"רוצה לאכול את עוגיות האלפחורס הטעימות ביותר בעולם"?
חייכתי כשאני מעט מופתע ומעט נבוך "לא" השבתי "אני לא רוצה" הוא התבונן בפניי ברצינות ואמר: "כדאי, מתי אכלת את עוגיות האלפחורס הטובות ביותר בעולם"? כעת יכולתי לשמוע את המבטא הארגנטינאי הכבד שלו. חייכתי קלות ושבתי שאיני מעוניין ובינתיים הוא נכנס אל המספרה להציע את מרכולתו.
התבוננתי בו במחצית הדקה שהוא היה בתוך המספרה. יכולתי לראות את ידיו מונפות באוויר מצביעות על המזוודה, אחר כך הוא הוריד את ידיו אל עבר הרצפה כשהוא מתבונן בציפייה על האנשים, ראשם נד בשלילה. אחר כך הוא חייך אליהם, משך את ידית המזוודה ופנה לצאת. זה היה סרט קצר, סרט אילם ללא קולות אבל עם המון משמעות עבורי.
האיש הזה, הזכיר לי פתאום את סבי זכרונו לברכה. אנשים מבוגרים הופכים בשלב מסוים להיות סוג של נטל על החברה: הם אינם עובדים ובדרך כלל חיים על פנסיה, חסכונות ומעט כסף זמין. אנשים מבוגרים אינם יוצאים מהבית מושכים מזוודה ענקית מנסים להתפרנס אלא מבלים תדיר עם החברים שלהם או עם משפחתם מספרים לכל מי שרק מוכן לשמוע על הצרות והמחלות שלהם.
אבל הוא, האיש הזה היה איש שונה וכשעבר לידי בשנית, עצרתי אותו, מצביע על המזוודה: "אפשר לראות, כמה זה עולה"? הוא נעצר במקומו התכופף פתח את המזוודה במהירות.בתוכה היו מונחים כמו חיילים בסדר מופתי, קופסאות בגדלים שונים. "אז זותי" הוא התחיל להסביר במבט ארגנטיני כבד מאוד "קופסא של עוגיות מעורבת, וזותי קופסא רק של אלפחורס – עוגיות הטובות בעולם".
שילמתי לו בשמחה רבה וביקשתי לדבר. סיפר כי הוא בן 73, עולה חדש 4 שנים בארץ, את עוגיות עושה אשתו והוא מתפרנס" וכמו קורה את מחשבותיי הוסיף "לא רוצה טובה של אף אחד".
הודיתי לו ואיחלתי לו בהצלחה, הוא חייך וענה לי בברכת יום טוב בארגנטינאית כשהוא מושך את המזוודה אל עבר לקוח נוסף.
קופסת העוגיות נחה כעת על השולחן, בתוכה היו מונחות 4 שורות ובכל שורה שלוש עוגיות שונות.
פתחתי אותה, קרבתי את אחת העוגיות אל אפי והרחתי אותה באיטיות מנסה להבין את השיעור ממפגש עם מוכר העוגיות.
| הבא > |
|---|
