| אינדקס המאמר |
|---|
| "עוד לא פתחנו, אבל איך השירות?" |
| ויש גם מסקנות |
| כל הדפים |
שירות טוב אינו יכול לבוא במקום המוצר עצמו
בשבוע שעבר, עת התחיל החורף לתת את אותותיו והתנועה המאסיבית של העיר תל אביב שקעה אל תוך כבדות בלתי מוסברת, החלטתי להירגע באיזה בית קפה לא גדול במיוחד.
המלצרית הופיעה מיד. לא הופתעתי, שכן הייתי אחד הלקוחות היחידים של המקום באותה שעה. היא טרחה לנקות את השולחן, שנראה לגמרי חדש ונקי בעיניי שוב, כמו אומרת: "תראה מה אני מוכנה לעשות בשבילך" (או שמא בגרסת "אתה הלקוח היחיד, ולמען האמת אני די משועממת").
משכתי את גופי לאחור, מתיר לה לעשות את מלאכתה חרישית. אחר כך היא הסתובבה אלי בהחלטיות ואמרה לי ככה, בלי פסיקים ונקודות: "אז רק כדאי שתדע בין חמש אחר הצהריים לתשע בערב בדיוק אנו מגישים את המנות המיוחדות של הבית בתוספת שתייה חמה או קרה לפי בחירתך וקינוח ללא כל חיוב נוסף תשמע לי לֵך על זה".
אז הלכתי על זה. בתחילה ביקשתי תפריט על-מנת שיקל עלי לבחור את מבוקשי. כשהצבעתי על "סלט קיסר", השיבה המלצרית שהסלט אינו מוגש בימים אלו. על-כן הזדרזתי להזמין את "סלט חורף חם", אבל אז מיהרה להשיב שזו לא העונה, וחוץ מזה "האבוקדו עדיין לא רך מספיק". בלעתי את הרוק והמרתי על "ספגטי עשיר", אבל היא השיבה מיד שהפסטה ברוטב בולונז' "חבל על הזמן", כלומר שהיא ממליצה על מנה זו. נאבקנו מילולית עוד שתי דקות, אך לא הצלחנו למצוא מנה שאני מעדיף – ושהם מגישים. כשאני נעזר בטיפת המוטיבציה האחרונה ניסיתי להזמין "עוגת היער השחור", אבל היא בשלה: ממליצה על משהו אחר לגמרי שישנו בנמצא. מיהרתי לומר: "אם כן, אשתה רק קפה", והוספתי שאני מעדיף קפה "נטול", כלומר בלי הקפאין. היא חייכה חיוך מלא הבנה וענתה במלוא הכנות ש"אין להם נטול", גם הוסיפה משהו על העדפותיה האישיות. אבל בדקות ההן כבר לא הייתי מרוכז, ועל-כן ביקשתי כוס מים והסבר קטן על עצם הרעיון: "איך זה", בקשתי להבין, "איני מוצא את מבוקשי? דווקא מה שאני רוצה אינו קיים; ואם אינו קיים, מדוע לכלול אותו כחלק מהתפריט?"
"תביט", היא פתחה ואמרה, "המקום חדש... פתוח בסך הכול חודש ועוד קצת, מה שנקרא 'תקופת הרצה', תבין", הוסיפה, מישירה אלי את עיניה הטובות, "אנחנו עוד מגבשים את התפריט הסופי".
לגמתי את כוס המים בארבע לגימות ארוכות, אחר כך הודיתי לה בנימוס על השירות הטוב, גם השארתי טיפ סמלי, ובאיחולי "בהצלחה" השתלבתי אל תוך כבדות התנועה, רעב ומבולבל.
| < קודם | הבא > |
|---|
