| אינדקס המאמר |
|---|
| קצין – אבל לא ג'נטלמן |
| ויש גם מסקנות |
| כל הדפים |
חשיבותה של פוליטיקה בארגון
ידיד, קצין גבוה בצה"ל, השתחרר משירות קבע לאחר 26 שנות שירות מוצלחות.
כמעט מיד עם שחרורו הוא מצא – או בעצם קיבל – עבודה בתפקיד סמנכ"ל בחברה ידועה ומצליחה.
כעבור מחצית השנה בדיוק מסר האיש המוכשר הזה מכתב התפטרות למנכ"ל החברה "על רקע חילוקי דעות", נכתב שם.
אבל אני מכיר אותו היטב ולכן יודע, לצערי הרב, כי לא אלו הסיבות אשר גרמו לו לוותר על משרה מצוינת, הכוללת משכורת מכובדת, רכב מאובזר, חשבון הוצאות כמעט לא מוגבל וכבוד, הרבה כבוד.
למעשה השתרבבה הפוליטיקה לחברה, והאחראית הישירה להתפטרותו היא פקידה במחלקת המכירות.
הכול התחיל ביום שבו הגיע לחברה. הוא קרא אז לכל עובדי החברה, 31 במספר, והרצה להם את משנתו בלי להתבלבל או למצמץ. הוא הבטיח "להביא לשינוי בחברה", ואמר כי במסגרת היעילות יהיו אנשים אשר "ימצאו את עצמם מחוץ למערכת במהלך השנה". כה אמר, וסיים בהבטחה: "מנסיוני בצבא ההגנה לישראל אני יודע, כי יעילות נמדדת במספרים".
איש לא פצה אז את פיו, אבל מסתבר שאנשים אינם אוהבים "איומים" מהסוג של "מחוץ למערכת" או "יעילות נמדדת במספרים".
ואכן, הוא קיים את מה שהבטיח והפך את המערכת ליעילה: כולם נכנסו לסדר צבאי, הכול היה הרבה יותר מדויק, וכל עובד ועובד נדרש לכמה דו"חות: דו"ח יומי, דו"ח שבועי ודו"ח חודשי.
הוא הקפיד על נוהל ברור לגבי פניות אליו, ועמד על כך שתפקידו – סמנכ"ל – יודגש היכן שצריך (ואולי גם היכן שאין חובה לעשות כן).
אנשים התחילו לדבר. הם התלוננו בינם לבין עצמם שהעבודה הפכה "קשה", "בלתי אפשרית", "מתסכלת". היה אפילו מי שניסה להסביר לו שקשה לעבוד בתנאים הנוכחיים, אבל הוא מצא את עצמו משום-מה מחוץ לחברה.
הוא פיטר את אחת המזכירות, מפני ש"לא ידעה את מקומה", והסביר לעובד אחר כי "לכל שבת יש סוף שבת".
המנכ"ל שוחח עמו וניסה להסביר לו כי החברה אינה בסיס צבאי – ועם זאת הבטיח לו שיכבד אותו ואת החלטותיו.
הסמנכ"ל הצבאי הביט אז בפניו, חייך והבטיח למנכ"ל כי "הכול בשליטה".
את המסמר האחרון בארון תקעה במו-ידיה ימימה – עובדת חדשה בחברה, במחלקת מכירות.
ימימה נתקלה בסמנכ"ל האסרטיבי לגמרי במקרה, שעה שענתה על טלפון; ומאחר שהייתה חדשה לגמרי, לא דייקה במשהו שאמרה.
הסמנכ"ל התבונן בעיניה ואמר לה: "את מבינה שאת יכולה למצוא את עצמך מחר בבוקר בחוץ?" היא הסתכלה בו כלא מאמינה. מה בסך הכול עשתה? אבל הוא לא הסתפק בכך ואמר: "כעת אני מבקש לדבר עם הממונה הישיר שלך".
ימימה עוד ניסתה לענות לו. הדבר כנראה הרגיז מאוד את הסמנכ"ל, והוא פלט תיכף ומיד: "אספי את הדברים שלך. מבחינתי סיימת לעבוד כאן".
אבל ימימה, שהגיעה דרך אחיו של המנכ"ל, לא עברה על הנושא בשתיקה. היא אומנם אספה את דבריה, אך בשעות הערב סיפרה לאחיה את כל המתרחש בחברה.
המנכ"ל קרא לחדרו את ימימה, ולאחר ששמע את שאירע ואת מדיניות ההפחדה של הסמנכ"ל, קרא אותו לחדרו וביקש הסבר.
הסמנכ"ל לא התבלבל. הוא הסביר את עצמו, ואף ביקש להדגיש כי "זו רק ההתחלה"; אבל המנכ"ל קטע אותו וענה לו: "להפך, אני חושב שזה הסוף" .
| < קודם | הבא > |
|---|
